שרון אלימלך | ניהול אינטגרטיבי שמחבר סנכרון, רציפות תפעולית ואימפקט — לשקט עסקי אמיתי

ניהול אינטגרטיבי לא נמדד בדוחות או טבלאות. הוא מתגלה ברגעים שבהם הדברים מתערערים. תקלה מוקדמת, אירוע בלתי צפוי, שינוי במצב הביטחוני. ברגעים כאלה, היכולת לחבר בין אנשים, מערכות ונתונים לפעולה אחת מדויקת — היא ההבדל בין תפעול חלק למשבר.

כבר כמעט שש שנים ששרון אלימלך חי את הרגעים האלה. כ־IFM Service Lead בחטיבת השירות הנייד של אלקטרה FM, הוא אחראי לשקט התפעולי של אחד הארגונים הגדולים במשק — בנק הפועלים. וזה בדיוק מה שהוא מייצר. לא שקט מדומה, לא שקט שמסתמך על תקווה. שקט אמיתי, שמבוסס על שליטה, סנכרון ושותפות.

אבל הדרך של שרון לא התחילה במרכז בקרה. היא התחילה הרבה יותר קרוב לאנשים. קודם כל בשירות. הוא עבד בקמעונאות, ניהל בית קפה עצמאי, עבר דרך חברת תקשוב, ונחשף לעולמות של טכנולוגיה, שטח ומערכות. בכל מקום שאליו הגיע, למד משהו על קצב, על הקשבה, על תגובה, ובעיקר — על מה שחשוב באמת.

היום, כשהוא מדבר על אינטגרציה, הוא מתכוון למשהו חי. מערכת שמחברת מוקדים, טכנאים, מערכות מידע וספקים, ומפעילה אותם כך שיפעלו יחד. פעולה אחת חלקה. "אני אינטגרטור", הוא אומר. "המטרה שלי היא שכל מה שהלקוח צריך פשוט יעבוד. שקט, מדויק, בלי רעשי רקע. הלקוח אמור להתעסק בליבה העסקית שלו, ואנחנו דואגים לכל השאר".

מאחורי המילים האלה יש תהליך מורכב שמתנהל כל הזמן. קריאה נפתחת, הקריאה מנותבת, צוותים נשלחים, משימות מבוצעות, מערכות מדווחות. הכל בזמן אמת. לפעמים הבעיה נפתרת עוד לפני שמישהו בצד הלקוח בכלל הבין שהייתה תקלה. זה לא מקרי. זו אינטגרציה שעובדת.

אבל שרון לא עוסק רק בתיאום. הוא עוסק באנשים. הוא נמצא בשטח, מדבר עם אנשי הבנק, מבצע סיורים, שיחות יזומות, פגישות קבועות. הוא יודע שבשביל לנהל מערכת מורכבת, אתה צריך להיות נוכח. לא רק במצגות — בנוכחות אמיתית.

הרגע שהבהיר לו את זה יותר מכל התרחש דווקא בזמן מבצע עם כלביא. אתרים נפגעו, שירותים שובשו, והצורך לפעול מהר הפך לקריטי. בתוך הלחץ הזה, שליח דפק אצלו בדלת. ערכת מתוקים. מכתב תודה אישי מהלקוח. "זה היה רגע מרגש", הוא משתף. "לא כי זו הפעם הראשונה. אלא כי זה לא הגיע לארגון. זה הגיע אליי. זה סימן לי שאנחנו לא רק ספקים. אנחנו באמת שותפים".

החוויה הזו היא לא יוצאת דופן, היא דוגמה למה ששרון מנסה לבנות כל יום. מערכת שלא רק מגיבה, אלא מקשיבה. מערכת שלא רק פועלת נכון, אלא יוצרת אמון. בעיניו, שירות בלתי נשכח מתחיל ביכולת להגיב מהר, אבל נמדד לאורך זמן. בשקיפות. בנוכחות. ביכולת לנטרל חוסר ודאות.

וזה בדיוק מה שהוא עושה. בונה תשתית אנושית־תפעולית שמסוגלת להחזיק את המורכבות. כשיש אינטרסים מנוגדים, הוא יודע לגשר. כשהמערכת נדרשת לגמישות, הוא מתכנן מחדש. והוא עושה את זה עם גישה שמבינה שהכול אישי — אבל שום דבר לא צריך להפוך לאישי. "ברגע שהבנתי שהצד השני לא פועל נגדי, אלא פשוט לטובתו, משהו בי השתנה", הוא מספר. "התחלתי לנהל אחרת. לראות את התמונה בלי להיעלב ממנה. לחפש פתרון, לא צדק".

עם כל האחריות, הקצב והמערכת, יש לו גם שגרה קטנה שהוא שומר עליה בקנאות. בכל בוקר, לפני שהיום מתחיל, הוא כותב שלוש רשימות: דחוף, חשוב, שגרתי. זו אולי טכניקה פשוטה, אבל עבורו, היא עוגן. משהו שמחזיר אותו לפוקוס גם כשסביבו הכול משתנה.

וכאשר הוא לא עם בת זוגתו והילדים בביתם שבחדרה — שרון רוכב על אופני שטח, מתאמן בספינינג או צולל אל המים העמוקים. שם, דווקא ברגעים של תנועה, מאמץ או שקט מוחלט – הוא לומד משהו עמוק על ניהול. על תכנון קדימה. על נשימה תחת לחץ. על הקשבה למה שקורה מתחת לפני השטח. “בדיוק כמו בצלילה,” הוא אומר, “גם בעבודה צריך לשמור על קור רוח, לחשוב שלושה צעדים קדימה – ולמצוא את השקט בתוך המורכבות”.

כשהוא מדבר על מהות ה־IFM, הוא עוצר רגע, ואז אומר בשקט: "לתת ללקוח שקט. שקט אמיתי. כדי שיוכל לעשות את מה שהוא באמת טוב בו, בלב שלם, בידיעה שאנחנו כבר שם".

והמשפט שהוא בוחר לסיים בו את השיחה, הוא לא סיסמה. הוא מפת דרכים: מחשבה תחילה. שותפות. שקיפות. ראש פתוח. ומשם — השמים הם הגבול.